אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך
כינוי למקצת אותיות שבספר תורה שמופיעים בו בגופן גדול או קטן ביחס לשאר הספר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אותיות גדולות וקטנות (בארמית: אותיות רבתיות וזעירות) הן אותיות שעל פי המסורה נכתבות בגודל גופן שונה משאר האותיות בתנ"ך - אותיות גדולות נכתבות מעט יותר גדול משאר האותיות, ואילו אותיות קטנות נכתבות בגופן קטן במעט משאר האותיות.
יש שכתבו שמקורם של שינויים אלה הוא בהלכה למשה מסיני[1].